פסק-דין בתיק ת"א 567-09

סוכם כי הצדדים יתחלקו בהוצאות וברווחי המועדון שווה בשווה. כן סוכם כי מועד תחילת השותפות הוא מיום 1/12/2007, " לתקופה של 12 חודשים מרגע תחילתה וללא הגבלת זמן". סוכם גם כי כל השקעה בציוד שישקיע התובע, יוכל לקבלה בתום תקופת השותפות.

כן סוכם שהתובע יעבוד עבור השותפות וקידום עסקיה ויקבל שכר של 3,000 ש"ח לחודש, "החל מתחילת החודש השביעי של השותפות".

כן סוכם כי השותפות תשלם לצדדים סך של 500 ש"ח לחודש בעבור אחזקת טלפון וסך 600 ש"ח לחודש עבור אחזקת רכב. בסעיפים 20 ו- 21 להסכם נקבע אופן ההתחשבנות בין הצדדים במקרה שהתובע מבקש לצאת מהשותפות ובמקרה בו הנתבע מתבקש להוציא את התובע מן השותפות.

טענות התובע (בתביעתו ובתצהירו)

לטענתו הייתה לו היכרות קרובה וניסיון בניהול וארגון מסיבות בני נוער שכן הירבה לבקר במועדונים, והתחבר למי שעסקו בתחום זה. עקב כך נוסדה השותפות בינו לבין הנתבע שהיה חסר ניסיון בתחום זה.

לאחר חתימת הסכם השותפות התובע התמקד בניהול השוטף של המועדון והאירועים בו לרבות הפקת אירועים ופירסומים בעוד שהנתבע שהיה טרוד גם בעניניו האחרים, עסק רק בניהול החשבונות ותשלום לספקים ולעובדים בעיקר.

התובע טוען כי הביא לעסק לקוחות רבים הן בדרך פירסום המועדון בשיטות שונות והן בקביעת התכנים של ערבי המועדון כך שערב שבת למשל כלל בין 700 - 1000 משתתפים.

לטענת התובע, בהדרגה החל הנתבע להפגין כלפיו יחס מזלזל ופוגעני בנוכחות העובדים, לרבות איומים על פירוק השותפות.

הנתבע התערב וסיכל פעולות שיזם התובע לפרסום העסק (לרבות הצבת שלטים באופן לא חוקי), נתן הנחות שהגדילו את הוצאות השותפות, בניגוד להנחיות התובע ומנע ביטול צו סגירת המועדון (לאחר אירוע דקירה שאירוע בו), בכך שלא מילא אחר התנאים שקבעה המשטרה כליקויים הדרושים תיקון.

כמו כן לא מנע מיחצנים שעבדו עבור המועדון לפעול לקיום מסיבות אצל מועדונים מתחרים, זאת בתואנה כי אותם יחצנים קיימו מסיבות שלא לפי דרישות הבטיחות הקבועים בחוק.

לטענת התובע פעל הנתבע להרחקתו מן המועדון על מנת לזכות בכל הרווחים, שעה שמועדון מתחרה עמד להיסגר וברור היה כי רווחי המועדון והשותפות יגדלו. הנתבע ניצל הזדמנות בה נסגר המועדון ביום 24/4/2008, עקב אירוע דקירה על ידי משטרת ישראל, על מנת להרחיקו מן העסק. לטענתו אירעה הדקירה מחוץ לשטח המועדון. כן נטען כי נמנעה הגעת שוטרים לאירוע בשל כך שהנתבע לא שילם מראש עבור שירותיהם. הנתבע התמהמה במכוון בביצוע השיפוצים לתיקון הליקויים שדרשה משטרת ישראל, על אף שלפי ס' 15 להסכם בין הצדדים, האחריות לביצוע שיפוצים ועלותם תהא על הנתבע. בכך מנע ביטול צו הסגירה.

כמו כן ערך הנתבע אירועים ללא ידיעת התובע בתקופה זו על אף צו הסגירה (הסתיר מהתובע את קיומם). בהמשך, התחמק הנתבע מהתובע החליף מנעולים בעסק וניתק את קו הטלפון ששימש את התובע.

כמו כן בחודש 6/2008, תוקנו הליקויים וחודשה הפעלת המועדון ללא שהתובע עודכן ושעה שבנו של הנתבע מסייע לו ומבצע את תפקידי התובע, הכל כדי לחמוק מתשלום שכרו של התובע..

התובע אף הגיע פיזית למועדון ביום 13/6/2008, אך הורחק ממנו על ידי מאבטחי המועדון בהנחיית בנו של הנתבע.

הנזקים הנטענים

א.         גביית דמי שכירות ביתר (4,000 דולר לחודש במקום 1,800 דולר לחודש).

ב.         גביית ארנונה ביתר.

ג.         גביה ביתר של עלויות מסרוני SMS, אלון, אבטחה, שוטרים, חשמל, כיבוי אש.

ד.         אי תשלום שכר חודשי.